עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מכי חכם נאמן
פמיניסטית, לוחמת למען זכויות נשים, אמנית חברתית, מייסדת ומנכ"לית עמותת רוח נשית, ממאמינה שלנשים יש את הידע להפוך את העולם למקום טוב יותר לחיות בו. אני נאבקת למען זכויות חברתיות מתוך אמונה כי לכל אישה (ואדם) יש את הזכות לחיות במרחב בטוח לגופה ולנפשה, לתנאי חיים הולמים ולהתפתחות כלכלית ואישית. את עמותת רוח נשית המסייעת לנשים נפגעות אלימות הקמתי מתוך הבנה כי מחסור כלכלי ותלות כלכלית עלולים לסכן נשים להיות חשופות לאלימות על כל סוגיה.
בשמונה השנים האחרונות אני פועלת להעלאת המודעות , לקידום חקיקה, לגיוס מתנדבות לקחת חלק בתהליכי פיתוח כלכלי של נשים נפגעות.
בחיי אני גם יוצרת וכותבת שירת מחאה פמיניסטית
ושותפה לפעילות של ארגוני נשים רבות במינוף יוזמות חדשות והצעות חקיקה והשפעה על סדר היו הציבורי
נושאים
עמותת רוח נשית
אקטיביזם וצדק חברתי

מרק קובה

12/06/2014 20:06
מכי חכם נאמן
שירה, שירת מחאה


הלב שלי שנצבע כולו לכל החיים
בצבע מרק הקובה הצהוב

והשקט שבין אימא לאבא
שאכלתי חתיכות חתיכות
מתוך צלחת קטנה.

רוצה לעזוב את שכונת התקווה

להוציא את ידי המלוכלכות
משאריות הקובה

kiki smith

אני עם אבא ואימא במטבח הקטן, אני תינוקת בת שנה וחצי , יושבת בכיסא אוכל מוגבה שעשוי מעץ, באמצע המטבח הקטן.

הבית הוא בשכונת התקווה, בית פשוט, קרוב לשוק התקווה, אני רואה את אימא בחלוק פרחוני עם כתפיות רחבות ונעלי בית כחולות, השער שלה פזור ומגיע עד לכתפיה.

אימא טורחת במטבח. יש שם ערמה של כלים בכיור ואני שומעת שקשוק של סירים וכלים והתרחשות שלמה, אני מריחה באוויר את ריח הקובה הצהובה ומהסיר עולים אדי הבישול וכל המטבח אפוף בריחות ובאדי התבשיל
על המגש של כיסא האוכל שלי יש צלחת לבנה מעוטרת בפס כחול כהה ובתוכה מרק צהוב 
חתיכות קטנות של קובה צפות בתוך המרק. 
אימא מאכילה אותי אני מנענעת את הרגלים ומחכה לעוד כף של קובה שתגיע ישירות לתוך הפה הפעור שלי.

אני רואה את אבא, יש לו שער מקורזל, הוא לא משתתף בעבודות של אימא, הוא יושב בצד.
מידי פעם אני רואה את אבא, הוא מחייך אלי, הוא לא מחייך לאימא, הם לא מדברים ביניהם, מלבד כמה קולות ואמירות קצרות ולא נעימות שנאמרות, לא באותו הטון שהם מדברים אלי. 
אני רוצה מאוד את קרבתם.
 אני רוצה שיחזיקו אותי על הידיים, אני רוצה לטבול את הידיים במרק ולמעוך את הקובה, אני רוצה להרגיש מגע של רוך וחום.
 אני עדין בכיסא שלי, אני מרגישה שאני מוגנת כי אבא ואימא בסביבה, אבל לא מספיק קרובים אלי, שקועים בעולם שלהם.
אני מרגישה שיש עוד אנשים בסביבה הקרובה, אני שומעת קולות של חתולים רבים ביניהם, קולות צורמים ומפחידים ורעש של סירים נשמע גם מחוץ למטבח.



 מתכון למרק קובה לכבוד שבת


שבת שלום


יעל גור Yael GoorZippersשלום
שלום
13/06/2014 09:30
אני רץ לקנות לך קובה צהובה אהובה משוק התקווה הטובה
מכי חכם נאמן
13/06/2014 13:01
שוררתה לי שיר?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS